ותאור
הארמון הממוקם ברחוב טיודור ארגזי, מפורסם בכך שאירח את שגרירות ארצות הברית במשך למעלה מ-70 שנה, החזיר לעצמו את ההיסטוריה האבודה שלו במשך יותר ממאה שנה. המכונה ארמון מוריס בלנק, ביתו של אחד הבנקאים החשובים ביותר של רומניה המודרנית, נבנה בשנת 1891, בהדרכת בעליו הראשון, ביד ובפרויקט של האדריכל השוויצרי המפורסם לואי פייר בלאן (1860-1903) . הוא יצר כמה מבני ציבור רומניים חשובים, כמו ארמון משרד החקלאות, ארמון הפקולטה לרפואה, מטה אוניברסיטת יאשי ומכון ויקטור בייבס. לואי בלאן הותיר אחריו סדרה חשובה של בתי מגורים פרטיים גם כן, בעלי השפעה רבה על דמותה של בוקרשט משנת 1900 ועד היום. עבד רק 20 שנה ברומניה, ובמיוחד בבוקרשט, לואי בלאן הגיע לעיר הבירה ב-1884, בעקבות ידידותו עם יון מינקו, אך גם בשל סביבה נוחה לפיתוח קריירה יוצאת דופן. הסגנון שלו מזכיר לנו את הניאו-קלאסיציזם הצרפתי, במיוחד במבנים מונומנטליים, וכשמדובר בבתי מגורים פרטיים אנו מבחינים באדריכל עם תשוקה לטעם הצרפתי, מניאו-רנסנס ועד לאמנויות יפות. לואי בלאן הצליח תוך 5 עד 10 שנים להפוך לאחד האדריכלים וה"מעצבים" החשובים של בוקרשט בסוף המאה התשע-עשרה. היחסים שנוצרו באמצעות שני הנישואים, עם אלנה סוטו ומאוחר יותר אירינה ברינדי הציעו לו חוזים ומגעים עם החברה הרומנית הגבוהה. כך, באביב 1891, לואי בלאן, יחד עם מקורבו לואיג'י סקולארי, החל את העבודה בארמון מוריס בלנק, מייסד שותף של בנק מרמורוש בלנק ושות' הידוע (1864) לצד יעקב מרמורוש שהיה אחד הבנקאים החשובים ביותר של סוף המאה התשע עשרה (כלומר הבנק השאיל את המדינה הרומנית במערכה למלחמת העצמאות). למרות שכיום מוריס בלנק זכור בעיקר בזכות שבנה את המטה המפורסם של הבנק ברחוב דואמני ואת המאוזוליאום של יער Băneasa, הארמון ברחוב Tudor Arghezi הוא ללא ספק תכשיט ארכיטקטוני שיישאר לצמיתות בהיסטוריה ובתרבות הרומנית. בעל עיצוב בצורת L, 2,500 מ"ר בנויים ב-50 החדרים, וגן נדיב מעוטר בעצי אורן ומזרקה, ארמון מוריס בלנק הפך לנקודת ציון ארכיטקטונית עבור בתי המגורים הממוקמים בסמיכות לכיכר האוניברסיטה. ב-1934 נרכש הארמון על ידי עורך הדין והפוליטיקאי אדוארד מירטו, שהיה הבעלים החוקי האחרון עד להתקנת המשטר הקומוניסטי. אדוארד מירטו ייזום את הקשרים בין הארמון הריק לשגרירות ארצות הברית, וישכור את הבניין ב-1939 לאחר כמה עבודות שיפוץ, איחוד ומודרניזציה מורשים. הוא התקין מערכת של הסקה מרכזית ואינסטלציה המרחיבה את הבנייה באזור החזית המשנית שלה ממש על סף פרוץ מלחמת העולם השנייה. שגרירות ארה"ב תישאר שם עד 2011 כאשר הבניין נכנס מחדש למעגל הפרטי כאחת מיצירות המופת האדריכליות של בוקרשט. מקורות: אואנה מרינאש וכריסטיאן גאך, "לואי פייר בלאן. o plansetă elvetiană în serviciul României”, הוצאת Istoria Artei, 2014 צילום: Reptilianul
